החלטה בתיק רע"צ 25655-05-12

לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של כבוד רשמת ההוצאה לפועל - רביע ג'באלי בתיק הוצאה לפועל מס' 10-03603-12-2.

1.         המבקשת הגישה לפני כבוד הרשמת בקשה לצירוף המשיבה כחייבת בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל וזאת על רקע היותה שותפה בחשבון הבנק שעליו נמשכו השיקים נושא תיק ההוצאה לפועל.

            כבוד הרשמת, בהחלטתה מיום 21.4.12, דחתה את הבקשה מהטעם כי המשיבה "שצירופה מבוקש אינה חתומה על השטר" (להלן: " ההחלטה הראשונה").

            ביום 22.4.12 הגישה המבקשת בקשה נוספת בה היא עותרת לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. בהחלטתה מיום 25.4.12 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה בנימוק כי "אין עילה לשינוי ההחלטה" הראשונה (להלן: " ההחלטה השנייה").

2.         המבקשת כאמור הגישה בקשת רשות ערעור על שתי ההחלטות הנ"ל כשלטענתה טעתה הרשמת עת החליטה שלא להורות על צירוף המשיבה כחייבת, לתיק ההוצאה לפועל, שכן הואיל ומדובר בחשבון בנק משותף בין המשיבה לבין בעלה החייב שחתימתו מופיעה על השטר, הרי על פי הפסיקה דינה של חתימת בעל חשבון משותף כדין חתימת האישה וזאת מתוקף דיני השליחות. לכן קמה הזכות לתבוע לא רק את בן הזוג החתום על השטר, אלא גם את בת זוגתו שאינה חתומה ואשר שמה מופיע על גבי השטר עצמו.

3.         מנגד טענה המשיבה כי בקשה זו הוגשה באיחור ועל כן דינה להידחות. לחלופין טענה המשיבה כי לפי נוהל מס' 1003/10 לנוהלי ההוצאה לפועל - פתיחת תיקים מסוג שטרות, לא ניתן לפתוח בקשה לביצוע כנגד מי שלא חתום על השטר.    

4.         בדיון שהתנהל בפניי ביום 12.10.12 חזרו הצדדים על טיעוניהם הנ"ל תוך שהם חלוקים ביניהם סביב השאלה אם ההליך המתאים הינו ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור ואם חל איחור בהגשתו, כשמצד אחד, לטענת המבקשת, מדובר בערעור בזכות שכן מדובר בערעור על החלטה אשר סיימה את ההליך, וכי הערעור הוגש במועד. מצד שני, טענה המשיבה כי מדובר בבקשת רשות ערעור אשר היה על המבקשת להגישה תוך 20 ימים. על כן משלא הוגשה במועד ומשלא הוגשה כל בקשה להארכת מועד, דינה להידחות.  

דיון

5.         תחילה נדון בשאלה מהו סוג ההליך המתאים: ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור.

            אקדים ואציין כי על אף שהמבקשת טענה בפניי כי מדובר בערעור בזכות היא הגישה בר"ע שבה היא ציינה כי לדעתה מדובר בערעור בזכות ולא בבר"ע, אך למען הזהירות החליטה להגישה כבר"ע.

6.        סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כדלקמן:

" צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות"

            בענייננו, אין המדובר בהחלטות לפי הסעיפים המנויים בסעיף הנ"ל, על כן, הערעור על שתי ההחלטות שלפנינו, הינו ברשות.

7.         המבקשת אומנם הגישה בר"ע, אולם הבר"ע לא הוגשה בהתאם לתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979. הרי לפי תקנה זו, היה על המבקשת לצרף תצהיר לאימות העובדות העולות ממנה - דבר אשר לא נעשה במקרה שלפנינו. עם זאת, חשוב לציין כי המשיבה לא העלתה כל הסתייגות או התייחסות לעניין זה. מה גם עיון בבקשה עצמה אינו מלמד על קיומן של טענות עובדתיות המצריכות אימות באמצעות תצהיר. 

8.         לעניין המועדים, לפי תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, בקשת רשות לערער תוגש תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה או מהיום שהומצאה למערער.

            בעניין זה יש להבחין בין שתי ההחלטות שעליהן מבקשת המבקשת רשות לערער: הראשונה ניתנה ב-21.4.12 והשנייה ניתנה ב-25.4.12. כשהבר"ע שבפנינו הוגשה ביום 14.5.12.

            לגבי ההחלטה השנייה, אין חולק, כי הבר"ע הוגשה במועד.

            לעניין ההחלטה הראשונה, המבקשת לא התייחסה כלל וכלל לשאלה מתי החלטה זו הומצאה לה בפועל. אולם עיון בבקשה ובנספחיה מלמד כי כבר ביום 22.4.12 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. מכך עולה כי, לכל המאוחר, החלטה זו הומצאה לה ביום 22.4.12. מכאן למסקנה כי הבר"ע הוגשה באיחור של יום. מדובר במועד אשר נקבע בחיקוק שביהמ"ש רשאי להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו כפי שקובעת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.